פסק-דין בתיק ב"ל 10361-09-11

1.         בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק") מטעם המוסד לביטוח לאומי על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 4.8.2011 אשר קבעה למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור של 38% נכות.

העובדות

2.         המשיב הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 23.3.1997 אשר הוכרה כפגיעה בעבודה.

3.         במהלך השנים מיום הפגיעה התקיימו מספר ועדות רפואיות בעניינו של המשיב.

4.         ביום 7.6.2000 קבעה למשיב ועדה רפואית לעררים 10% נכות יציבה בגין סעיף ליקוי 34 (4) (א) (2) והפעילה את תקנה 15 והוסיפה למשיב 2.5% נכות בגין הפעלת התקנה. סה"כ נקבע למשיב נכות יציבה בשיעור 12.5%.

5.         המשיב הגיש מספר תביעות להחמרה. ביום 8.4.2003, ביום 25.10.2004 וביום 30.3.2011 התכנסו שלוש ועדות בעניינו של המשיב אשר קבעו כי אין עדות להחמרה במצבו של המשיב.

6.         ביום 30.5.2011 הגיש המשיב ערר על החלטת הועדה מדרג ראשון אשר התכנסה בעניינו ביום 30.3.2011.

7.         ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בעניינו קבעה למשיב ביום 4.8.2011 דרגת נכות יציבה בשיעור 30% בגין סעיף ליקוי 34 (4) (א) (3) ובהפעלת תקנה 15 ברבע. סך הכל נקבעה למשיב 38% נכות.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

8.         לטענת ב"כ המערער, טעתה הועדה בקובעה למשיב דרגת נכות בשיעור 30% לצמיתות בהתאם לסעיף ליקוי 34 (4) (א) (3) מבלי להתייחס לשאלה האם קיימת החמרה במצבו של המשיב. הועדה התעלמה מההחלטות הקודמות בעניינו אשר קבעו כי אין עדות להחמרה במצבו.

9.         המערער יוסיף ויטען, כי ועדה רפואית המתכנסת בעניינו של מבוטח לעניין החמרה צריכה לערוך השוואה בין ממצאי הועדות הקודמות והממצאים הרפואיים שנמצאו טרם ההחמרה, כאשר במקרה דנן לא נערכה כל השוואה.

10.        עוד נטען כי קביעת דרגת הנכות נעשתה שלא בהסתמך על בדיקה קלינית אשר הייתה למעשה תקינה. הנכות נקבעה אך ורק על פי ממצאי בדיקת EMGללא גיבוי בבדיקה קלינית. אין התייחסות כלל של הוועדה מכך שהדגימה על פי ה- EMGהינה פגימה דו צדדית ולא רק ביד ימין שבה הוכרה הפגיעה בעבודה. אין קביעה שיש החמרה ואין דיון כל שהוא בשאלת הקשר הסיבתי.

11.        על כן מבקש המערער לקבל את ערעורו ולהחזיר את עניינו של המשיב לועדה לעררים, על מנת שתדון בשנית באחוזי נכותו.

12.        המשיב טען כי מדובר בפגיעה בעבודה משנת 1997, כאשר הוא הציג בפני הוועדות לאורך השנים ממצאי EMGעדכניים המדברים בעד עצמם וגם חוות דעת של פרופ' אנגל שאין עליה עררים. לטענתו, קביעת הרופאים בוועדה האחרונה זו אמת לאמיתה ולא מדובר ברופאים שפוחדים מהמוסד לביטוח לאומי, אלא הוועדה קבעה את קביעתה לאחר בדיקה יסודית שנערכה לו.

13.        המשיב מבקש, איפוא, להשאיר את החלטת הועדה על כנה.

הכרעה

14.        לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפרוטוקול הדיון ובשאר החומר שבתיק החלטתי כי יש לדחות את הערעור, מהנימוקים שיפורטו להלן.

15.        בית דין זה מוסמך לדון בערעורים על החלטות ועדות רפואיות לעררים בשאלות משפטיות בלבד (סעיף 123 לחוק; דב"ע נז/ 50-1 אורי רשתי נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך ל (2) 198).